The Goldfinches

לוגו חוחיות

As in the previous years of our Champions of the Fyway participation, the Goldfinch Team is composed entirely of women, and this year of Israeli Jews and Druze female birders. Like our namesakes, we love the open territories. We are prepared to join up with any and every goldfinch, wherever they may appear. We are actively protecting the open spaces and biodiversity through education. Besides all of that – we just love to watch birds!

We are happy that #COTF20 gives all of us the opportunity to do what we love the most – to protect the birds in their natural habitats.

החוחיות
בדומה לחוחיות, אף אנו חובבות את השטחים הפתוחים ופועלות לשמור על מרחבי הבר.
אנחנו מתגאות להיות על טהרת המין הנשי – ארבע צפריות, דרוזיות ויהודיות יחדיו, שעוסקות בשמירת טבע, מדע אזרחי וחינוך במסגרת החברה להגנת הטבע ומחוצה לה.
אנו מאושרות ומודות על חגיגת אליפות הנדידה, שמאפשרת לנו גם לצפר ביחד וגם לעשות למען שמירת הציפורים בסביבתן.

Meet the Team:

Khulood Azzam

40-years-old with a master’s degree in Geography and Environmental studies. From a very young age she was already looking for birds and insects in the field. The hobby turned into a profession – guiding field trips for students. Over the years, her only son also joined the hobby and he is trying to identify the birds and tell all the people about them. Director of the SPNI (Society for the Protection of Nature in Israel) of the Arab sector in the north, and her hand is outstretched to do more for nature and birds with fun and love.

חולוד עזאם
בת 40 עם תואר שני בגיאוגרפיה ולימודי סביבה. מגיל צעיר מאד חיפשה ציפורים וחרקים בשדה החוביזות. התחביב הפך עם השנים למקצוע – הדרכת טיולי תלמידים בשבילי הארץ. עם השנים הצטרף לתחביבה גם בנה היחיד , וכיום גם הוא מנסה לזהות ציפורים ולספר לכל האנשים עליהן. מנהלת את פעילות החברה להגנת הטבע בחברה הערבית בצפון, ועוד היד נטויה לעשייה נוספת בחינוך ושמירת הטבע והציפורים בכיף ואהבה.
Khulood Azzam,

Doris Shaheen-Asakly

35 years old, married and has a fabulous seven-year-old son. She began birding four years ago, and it was a love from the first bird. Currently very active in the field of Ornithology, has a Master’s degree in science education and communication science from the Technion. For six years she worked in education dept. at the SPNI (Society for the Protection of Nature in Israel), implementing sustainability programs to teachers in elementary and high schools in the Druze and Arab populations. Now working at the Jordan Valley regional council as Environmental Education Coordinator.

דוריס שאהין-עסאקלה
בת 35, נשואה ואם לילד מקסים בן שבע. לפני ארבע שנים נחשפה לתחום הצפרות, ומאז הכול היסטוריה. זו הייתה אהבה מהציפור הראשונה. כיום פעילה מאד בתחום הצפרות.
בעלת תואר שני בחינוך מדעי ותקשורת המדע מהטכניון. במשך שש שנים עבדה בחברה להגנת הטבע בהטמעה, ריכוז, וליווי השתלמויות בקיימות, למורים בבתי ספר מיסודי עד תיכון במגזר הדרוזי והערבי. כיום עובדת כרכזת חינוך סביבתי ומחזור במועצה אזורית עמק הירדן.

Orna Gemmer

After 30+ years, a White-tailed Eagle and a Crane in flight made her realise that she is also a birder. Since then birding is her main language, which she communicates with the public and the community at different ages, in different places and in different scales. In the past eight years, she is saying most of the time “Yes to Bird” with 100 schools in the North.

אורנה גמר
אחרי 30 + שנים בסביבה, ועיטם לבן זנב אחד, שדורס עגור בתעופה, הבינה שגם היא צפרית. מאז זו השפה העיקרית שלה, ובאמצעותה היא מתקשרת עם קהל וקהילה בגילאים שונים, במקומות שונים ובהיקפים שונים. בשמונה השנים האחרונות אומרת רוב הזמן “כן לציפור” עם כל מחוז צפון.

Shlomit Lipschitz

Undetermined age, mother of three and grandmother of four. Immigrated from the village to the big city. Only after she heard a Great Tit singing (while hanging laundry on the fourth-floor) she realised that there are birds in the city and never looked back. The birds and nature in the city became the center of her existence and what she loves most is to count them.

שלומית ליפשיץ
גיל לא מוגדר, אמא לשלוש וסבתא לארבעה. במקור מהכפר אך היגרה לכרך הגדול. רק כששמעה ירגזי שר בזמן שתלתה כביסה בקומה רביעית הבינה שיש ציפורים בעיר ומאז לא הביטה לאחור – הציפורים והטבע בעיר הפכו לכל עולמה.
בגלל שמגיל צעיר החליטה להיות סופרת, היא לא מפסיקה לספור ציפורים וגם לנדנד לכל העולם ואשתו שיעשו זאת.